סעיף 1 לתקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד מפעלים ומוסדות ואימון עובדיהם), תשל״ג–1973, הגדרות.

בתקנות אלה –

”מפעל“ – בית חולים, מרפאה, מעבדה, מוסד חינוך, משרד, בית מלאכה, בית חרושת, וכל מקום עסק אחר, לרבות הספקת שירותי אחזקה;

”מוסד“ – מפעל, מוסד או מקום אחר שדרכם של בני אדם להתקהל בהם, בין שהוא מפעל מוסדר ובין שאיננו מפעל מוסדר, ובלבד שהוא נועד להתקהלות של לא פחות מ־100 איש בעת ובעונה אחת;

”בעל“ של מפעל או מוסד – מי שמחזיק במפעל או במוסד;

”מפעל משותף“ – שני מפעלים או יותר המצויים במבנה אחד, שבהם מועסקים ביחד עשרה עובדים או יותר;

”מפעל מוסדר“ – אחד מאלה:

(1)מפעל שבו מועסקים עשרה עובדים או יותר, ובמוסד חינוך או בבית חולים – אף אם מספר העובדים המועסקים בהם הוא פחות מעשרה;

(2)מפעל שבו מועסקים פחות מעשרה עובדים והוא נמנה עם סוג מפעלים ששר הבטחון, בהתחשב בחמרים או בציוד המוחזקים בהם, בפעולות המתנהלות בהם או במבנים שבהם הם מתנהלים, הכריז כי הוא סוג מפעלים רגישים;

(3)מפעל משותף;

”עובד“ – לרבות כל אלה:

(1)עובד זמני;

(2)בן משפחה של בעל המפעל או של בעל המוסד, אף אם אין ביניהם יחסי עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל או במוסד בעבודה שאילולא עשה אותה היה עושה אותה עובד אחר;

(3)בעל מפעל או בעל מוסד העובד בפועל במפעלו או במוסדו;

”תקנות שירותי הכבאות“ – תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה), תשל״ב–1972.