סעיף 132 לפקודת המכס [נוסח חדש], ערך עסקה.

(א)ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן – מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב).

(ב)ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה:

(1)אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן, למעט –

(א)הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי דין;

(ב)הגבלות לגבי האזורים הגאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין;

(ג)הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין;

(2)מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין;

(3)לא ניתן ליחס למוכר הטובין, בין במישרין ובין בעקיפין, כל חלק בתקבולים הצפויים ממכירת הטובין או משימוש בהם על ידי היבואן, למעט ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, אם אינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה;

(4) (א)אין יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן;

(ב)היו יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן – ערך העסקה לא הושפע מאותם יחסים; לעניין זה, יראו את ערך העסקה כאילו לא הושפע מיחסים מיוחדים אם הוכיח היבואן שערך העסקה קרוב, ככל האפשר, לאחד מהערכים המפורטים להלן –

(1)ערך העסקה במכירתם לייצוא לישראל של טובין זהים או דומים, ליבואנים שאין ביניהם לבין המוכר יחסים מיוחדים;

(2)ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ד;

(3)ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ה;

(ג)סבר המנהל כי ערך העסקה הושפע מיחסים מיוחדים, יודיע על כך ליבואן ויתן לו הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיו.

(ג)עסקה שלא מתקיים לגביה אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לא תשמש לקביעת ערכם של טובין לפי סעיף 130.

(ד)בקביעת ערך עסקה לא תובא בחשבון ריבית על פי הסדרי מימון שעשה היבואן בקשר לייבוא הטובין, אם נתקיימו כל אלה:

(1)דמי הריבית נפרדים ממחיר העסקה;

(2)הסדרי המימון נעשו בכתב;

(3)היבואן הוכיח, אם נדרש לעשות זאת, שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר אינו עולה על הרמה המקובלת בעסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון, בעת שנעשה הסדר המימון.

(ה)הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין.