סעיף 153 לפקודת המכס [נוסח חדש], תשלומים על טובין שחזרו ויובאו לישראל.

טובין, בין שנעשו או יוצרו בישראל ובין שלא בישראל, והם לפי סוגם או הָגדרם מעין הטובין שמכס חל עליהם, והטובין יוצאו מישראל וחזרו ויובּאו אליה והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, והוכח להנחת דעתו של המנהל שהמכס או הבלו שניתן להטיל על אותם טובין לפני יִיצואם שולם כהלכה, בין לפני הייצוא ובין לאחריו, ולא ניתן הישבון עליו בשעת הייצוא או שהישבון שניתן עליו הוחזר למנהל, ינהגו בהם כך:

(1)אם הוכח עוד, כאמור, שלא חל בחוץ לארץ שום תהליך בטובין אלה, יהיו פטורים ממכס או מבלו בשעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל; אלא שאם בשעה שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, הניתן להטיל על טובין באותו סוג או הֶגדר גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס בשעת יִיבואם והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים בשיעור שהוא כהפרש שבין השיעור שלפיו חושב המכס או הבלו ששולם עליהם קודם לכן ובין השיעור המחייב בשעת הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל;

(2)אם הטובין בשעה שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל היו לפי סוגם או הגדרם טובין החבים במכס לפי הערך, ואם הוכח עוד, כאמור, כי בחוץ לארץ חל בטובין אלה תהליך של תיקון, חידוש או שיפור, אלא שלא חל כל שינוי בצורתם או בתכונתם, יהיו הטובין חבים במכס כאילו כל ערכם הוא כשיעור השבח שלהם בגלל התהליך האמור, ואם הוסכם לשלם סכום מסויים בעד ביצוע אותו תהליך, יהיה סכום זה ראיה לכאורה על שיעור השבח, אך זה לא יגרע מסמכותו של המנהל לפי דיני המכס בקביעת ערך הטובין לשם שומת המכס לפי הערך החל עליהם; ואולם אם בשעה שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, שניתן להטיל על טובין מאותו סוג או הגדר, גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס, בשעת ייבואם והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים, בנוסף על המכס לפי ערך שיש לשלם לפי שיעור השבח כאמור בסעיף קטן זה, גם בבלו או במכס שיחושבו לפי סעיף קטן (א), כאילו לא חל בהם בהיותם בחוץ לארץ שום תהליך של תיקון, שינוי או שיפור.