סעיף 8 לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001, תנאים להובלת חומר מסוכן.

(א)לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

(1)ההובלה נעשית על פי שטר מטען או תעודת מטען לחומרים מסוכנים, לפי הענין;

(2)הנוהג ברכב מחזיק באישור בר תוקף, לאותו רכב שניתן למוביל לפי תקנה 5(ג);

(3)בידי נוהג הרכב היתר;

(4)הרכב מצויד במכשירים ובאבזרים תקינים, המוכנים להפעלה מיידית לכיבוי שריפות ולמניעת אסונות, בציוד עזרה ראשונה ובציוד מגן אישי לנהג כמפורט בחלק א׳ בתוספת הראשונה;

(5)ההפרדה, הסימון וההוראות המיוחדות שבתקנות 13 עד 15.

(ב)לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, אלא אם כן נתקיימו גם כל אלה:

(1)להובלה בכמות העולה על הכמות הנקובה בתוספת הראשונה לתקנות הרוקחים – ניתן אישור ממנהל הועדה לאנרגיה אטומית או מי שהוא הסמיך לכך;

(2)ההובלה נעשית בהתאם להוראות ST-1 ולתנאי ההיתרים והאישורים שניתנו לגביה;

(3)הרכב מצויד גם בציוד כמפורט בחלק ב׳ בתוספת הראשונה.

(ג)הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם המוביל או המרשה לאחר להוביל –

(1)חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, שהוא חבילה שגרתית;

(2)ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר קטן מ־10,000 ק״ג, חומר מסוכן למעט חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, בכמות פחותה מהכמות האמורה בתוספת השניה.