סעיף 10 לחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012, ביטול או התליה של רישיון.

(א)הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון הפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל את הרישיון או להתלותו, בהתקיים אחד מאלה:

(1)הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2)חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו, לפי סעיף 4;

(3)הופר תנאי מתנאי הרישיון, או הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(4)בעל הרישיון לא חדל מלהפריע למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי סעיף 36(ד), לאחר שנמסרה לו התראה מאת הממונה לפי סעיף 37;

(5)בעל הרישיון, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד, הפר הוראה לפי כל דין לעניין ניהול עסק של בית דיור מוגן או של בית אבות; בפסקה זו, ”בית אבות“ – מעון לזקנים כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965;

(6)אם מצא כי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן בעל הרישיון לא היה ראוי לקבל רישיון, אף שהתקיימו לגביו התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 4.

(ב)הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), (3) או (5), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל הרישיון לא עשה כן, ובכלל זה, רשאי הממונה, לדרוש מבעל הרישיון להחליף את מנהל בית הדיור המוגן, כל בעל תפקיד אחר בו או נותן שירותים לבית הדיור המוגן (בסעיף זה – בעל תפקיד), בבעל תפקיד אחר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.

(ג)היה לממונה יסוד סביר להניח כי נגד בעל רישיון הפעלה או נגד מנהל של בית דיור מוגן, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד – גם נגד בעל השליטה בתאגיד, מתנהלים הליכים פליליים בקשר לעבירה כאמור בסעיף 4(א)(2), במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולבעל השליטה, הזדמנות לטעון את טענותיהם, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים כאמור.

(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 38 או צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 40.