תקנות2014הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות הכניסה לישראל (אמצעי בקרה על מעבר עובדים זרים בענף הסיעוד), התשע״ד–2014, הגדרות.
1. הגדרות
בתקנות אלה –
”הממונה“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991;
”הפסיק את עבודתו“ – הפסקת עבודה של עובד זר בענף הסיעוד, שלא מחמת פטירת המטופל הסיעודי שהוא טיפל בו, שלא מחמת פיטורין או שלא מחמת מעבר המטופל הסיעודי למגורים במוסד סיעודי;
”מוסד סיעודי“ – ”מוסד רפואי“ כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, או ”מעון“ כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, שבו מסופקים שירותי סיעוד;
”מטופל סיעודי“ – יחיד שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, להעסקת עובד זר במתן טיפול סיעודי שלא לצורך עיסוקו ומשלח ידו, המבקש להעסיק או המעסיק עובד זר בהתאם לתנאי ההיתר שקיבל;
”עובד זר“ – עובד זר כהגדרתו בסעיף 3א(ד) לחוק, שתחום עיסוקו, כפי שצוין באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לו, הוא ענף הסיעוד;
”לשכה פרטית“ – כהגדרתה בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959, בעלת היתר מיוחד לתיווך ולטיפול בעניינם של עובדים זרים לסיעוד לפי סעיף 65 לחוק האמור.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הכניסה לישראל (אמצעי בקרה על מעבר עובדים זרים בענף הסיעוד), התשע״ד–2014 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.