סעיף 3 לתקנות האפוטרופוס הכללי (השקעת כספים), התשע״ד–2014, השקעה בפיקדון במשרד האוצר.

(א)האפוטרופוס הכללי רשאי להשקיע, אחת לחמש שנים, חלק מתוך הכספים העודפים בפיקדון נושא תשואה שינוהל במשרד האוצר, ובלבד שיתקיימו כל התנאים האלה:

(1)סכום ההשקעה בפיקדון לפי תקנה זו לא יעלה על הסכום המחושב לפי הנוסחה שבתוספת הראשונה;

(2)הפיקדון יישא תשואה שתשולם במועד משיכת הכספים מהפיקדון; לעניין זה, ”תשואה“ – כפי שתיקבע בהסכם בין החשב הכללי במשרד האוצר לבין האפוטרופוס הכללי, ואשר לא תפחת מממוצע משוקלל של התשואות של איגרת חוב ממשלתית צמודה שמועד פדיונה הוא הקרוב ביותר ל־12 שנים ומאוחר ממנו, ושל איגרת חוב ממשלתית צמודה שמועד פדיונה הוא הקרוב ביותר ל־12 שנים ומוקדם ממנו, לפי מחירן בבורסה בתום יום המסחר הקודם למועד ההשקעה;

(3)אם יתרת הכספים העודפים שאינם מושקעים בפיקדון לפי תקנה זו לא יספיקו לאפוטרופוס הכללי כדי לעמוד במלוא מחויבויותיו לפי החוק, הוא רשאי למשוך מהפיקדון את הסכום החסר לו לשם עמידה במלוא התחייבויותיו כאמור, ובלבד שסכום זה לא יעלה על שווי הפיקדון בצירוף התשואה שנצברה עליו עד אותו מועד; המדינה תעביר לאפוטרופוס הכללי את הכספים שיידרשו על ידו לפי פסקה זו בתוך 60 ימים מיום הדרישה;

(4)כספים שעברו לקניין המדינה לפי סעיפים 15(ג1) או 15(ג2) לחוק ינוכו מיתרת הפיקדון, הכוללת את כספי הפיקדון ואת התשואה שנצברה בעדם עד לאותו מועד.

(ב)השקעת כספים עודפים על ידי האפוטרופוס הכללי בפיקדון לפי תקנת משנה (א) תהיה עדיפה על אפיק השקעה אחר בעל מאפיינים דומים של תשואה ורמת סיכון, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים באותה תקנת משנה.