סעיף 12א לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, פיצויים המשתלמים אם חדל התובע מלמלא אחר הודעה למסור סכסוך לבית־דין.

מקום שבהמשך להודעה כל־שהיא על תביעת פיצויים לפי הפקודה הזאת, שניתנה למחלקה הממשלתית או לרשות הצבאית הנוגעת בישובה של אותה תביעה (הקרוייה להלן ”הרשות“) בהתאם לסעיף 12 או 14, או – מקום שלא ניתנה הודעה כזאת על תביעה בהתאם לסעיפים האמורים – הציעה הרשות בכתב לתובע – לאחר תחילת תקפה של פקודת 1946 – לשלם לו ללא־תנאים סך כל־שהוא (לרבות כל סך העשוי להשתלם לעתים מזומנות) כפיצויים, ובמשך שלושה חדשים למן קבלת אותה הצעה לא קיבל אותה התובע ולא מסר את העניין לבית־הדין לספנות או לבית־הדין הכללי (הכול לפי העניין) כסכסוך הטעון הכרעה לפי הפקודה הזאת, רשאית הרשות למסור לתובע הודעה בכתב שבו תדרוש ממנו למסור את העניין לבית־הדין לספנות או לבית־הדין הכללי (הכול לפי העניין) כסכסוך הטעון הכרעה לפי הפקודה הזאת, ואם חדל התובע מלמלא אחר אותה הודעה במשך שלושה חדשים למן מסירתה, כי אז יהיו רואים את הסך, שהציעתהו הרשות כנ״ל, כאילו הסכימו עליו התובע והממשלה שהוא יהיה הפיצויים המשתלמים לתובע לפי הפקודה הזאת, אלא־אם יושב בעצם הסכסוך בינתיים, מתוך הסכם בין התובע ובין הממשלה.

כדי להסיר ספקות, מכריזים בזה כי לצרכי הסעיף הזה, לא יהיו רואים הצעה כהצעה מותנית, אך ורק בגלל היותה ערוכה מתוך כפיפות להבאתם בחשבון או החזרת־תשלומם של מפרעה כל־שהיא או תשלום אחר, שניתנו בגין הפיצויים.