סעיף 4 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, פיצויים בשל חזקה בקרקע.

(1)הפיצויים שישולמו עפ״י הפקודה הזאת בשל תפיסת חזקה בכל קרקע יהיו הסך הכולל של הסכומים הבאים, זאת אומרת,-

(א)סכום השוה לדמי־החכירה שאפשר היה לקבל מחוכר המחזיק בקרקע, במשך התקופה שבה מוסיפין להחזיק באותה קרקע אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום, עפ״י חוזה־חכירה שנחתם לפני התחלתה של אותה תקופה:

בתנאי שבענין קרקע שמשלמים עליה מס רכוש עירוני, רואין את דמי החכירה שהיה אפשר לקבל מחוכר כאמור לעיל כסכום שאינו עולה על סכום השוי השנתי של אותה קרקע כפי שהוערך בהתאם להוראות פקודת מס הרכוש העירוני, וכן

(ב)סכום השוה לדמי התיקון של כל נזק שנגרם לקרקע במשך התקופה שבה מוסיפין להחזיק בקרקע כאמור לעיל (פרט לאותו שיעור התיקון שנעשה במשך אותה תקופה ע״י אדם הפועל בשם הממשלה), ואין מביאין בחשבון זה שום כליה ובליה הוגנות ושום נזק שנגרם עקב פעולות מלחמה, וכן

(ג)כשהקרקע היא אדמה חקלאית, סכום השוה לסכום שאפשר היה לקבל מחוכר חדש, נוסף על דמי החכירה, בעד דברים שנעשו קודם לכן לשם עיבוד הקרקע ובעד זרעים, טיוב הקרקע, גידול תבואה ושאר דברים כיוצא בזה, עפ״י חוזה־חכירה שנחתם סמוך להחזקת הקרקע אגב שימוש בסמכויות לשעת חירום, וכן

(ד)סכום השוה לסכום כל הוצאות שהוצאו בצדק, שלא מטעם הממשלה, כדי למלא אחר כל הוראות שניתנו בשם הממשלה בקשר להחזקת הקרקע:

בתנאי כי –

(I)כשיבואו לחשב, לצרכי פסקא (א) של סעיף־קטן זה, את דמי החכירה שהיה אפשר לקבל בעד הקרקע, וכשיבואו לחשב, לצרכי פסקא (ג) של סעיף קטן זה, כל סכום שהיה אפשר לקבל מחוכר חדש נוסף על דמי החכירה, לא יביאו בחשבון כל השבחה במחירים שחלה כתוצאה משעת החירום, וכן

(II)בעד נזק שנגרם לקרקע לא ישלמו, בתוקף פסקא (2) של סעיף־קטן זה סכום גדול משויה של הקרקע בזמן שבאו והחזיקו בה אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום, ואין מביאין בחשבון כל השבחה בשויה שחלה כתוצאה משעת החירום.

(2)כל פיצויים עפ״י פסקא (א) של הסעיף הקטן הקודם, רואים אותם כאילו מגיע זמן פרעונם מיום ליום במשך התקופה שבה מחזיקין בקרקע אגב שימוש בסמכויות לשעת חירום, ומחלקים אותם איפוא באופן יחסי לפי הזמן, ומשלמין אותם למי שהיה זכאי באותה שעה להחזיק בקרקע אלמלא באו והחזיקו בה אגב השימוש בסמכויות לשעת חירום, ואולם סעיף קטן זה אין כחו יפה עד כדי לחייב שהתשלומים ייפרעו בהפסקות של פחות משלשה חדשים.

(3)כל פיצויים עפ״י פסקא (ב) של סעיף־קטן (1) של סעיף זה יגיע זמן פרעונם בסוף התקופה שבה החזיקו בקרקע אגב שימוש בסמכויות לשעת חירום, וישולמו למי שהוא בעל הקרקע באותה שעה.

(4)כל פיצויים עפ״י פסקא (ג) לסעיף־קטן (1) של סעיף זה יגיע פרעונם בזמן שבו החזיקו בקרקע אגב שימוש בסמכויות לשעת חירום, וישולמו למי שהחזיק בקרקע סמוך לאותו הזמן.

(5)כל פיצויים עפ״י פסקא (ד) לסעיף־קטן (1) של סעיף זה, יגיע פרעונם בזמן שהוצאו ההוצאות שבעדן משלמים את הפיצויים, וישולמו לאיש שעל ידו או בשמו הוצאו ההוצאות.