סעיף 33 לחוק רישום ציוד וגיוסו לצבא־הגנה לישראל, התשמ״ז–1987, עבירות.

(א)אדם שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שמונה עשר חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין):

(1)לא מילא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה;

(2)מסר ביודעין, לאדם שהוא חייב למסור לו פרטים לפי חוק זה, ידיעה כוזבת בכל פרט כאמור;

(3)חיבל בציוד או גרע ממנו, או הניח לאדם אחר לחבל בציוד או לגרוע ממנו בכוונה לפגוע בכושרו.

(ב)אדם שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) שעה שצו שר הבטחון לפי סעיף 8 לגבי אותו ציוד עמד בתקפו, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ג)הורשע בעל ציוד בעבירה לפי סעיף קטן (א) וכתוצאה מביצוע העבירה לא גוייס הציוד בשעה שעמד בתקפו צו לפי סעיף 8 לגביו, רשאי בית המשפט – בנוסף לכל עונש אחר – להטיל עליו לשלם לאוצר המדינה סכום שלא יעלה על פי שלושה מהסכום שבעל ציוד דוגמתו היה זכאי לו כדמי שימוש לפי האמור בפרק ג׳, אילו קיים את הצו שעל פיו היה עליו להעמיד את הציוד לרשות הצבא לתקופה כפי שנקבע בו, ואם לא נקבעה בו תקופה – לתקופה של שלושים וחמישה ימים.