סעיף 7 לחוק הרבנות הראשית לישראל, תש״ם–1980, הרבנים באסיפה הבוחרת.

הרבנים שבאסיפה הבוחרת יהיו –

(1)30 רבני עיר מן הערים הגדולות;

(2)14 רבני עיר מן המועצות המקומיות הגדולות;

(3)2 רבנים אזוריים אחד מכל אחת משתי המועצות האזוריות הגדולות; היה יותר מרב אזורי אחד במועצה אזורית אחת – הוותיק שבהם, ואם היו בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; לעניין זה, ”רב אזורי“ – מי שנבחר או שנתמנה באישור השר לרב של מועצה אזורית;

(4)8 רבני יישוב מכל אחד מ־8 היישובים הגדולים; לעניין זה, ”רב יישוב“ – רב של מושב, קיבוץ או יישוב אחר שאינו רשות מקומית שנבחר או נתמנה באישור השר;

(5)רב שכונה הוותיק מכל אחת מן הערים ירושלים, תל־אביב־יפו, חיפה ובאר־שבע, ובבעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; לעניין זה, ”רב שכונה“ – מי שנתמנה לרב שכונה בידי המועצה הדתית באישור השר;

(6)10 הדיינים הוותיקים ביותר, ומבעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(7)הרב הצבאי הראשי וסגנו, ואם אין סגן – הרב הצבאי בעל הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, ומבעלי אותה דרגה – הוותיק שבהם בשירות הרבנות הצבאית;

(8)10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה; לעניין זה, ”רב“ – מי שמוסמך לרבנות (”יורה יורה“) מטעם הרבנות הראשית לישראל לאחר שעמד בבחינות בכתב הנדרשות לשם כך אשר נערכו על ידי הרבנות הראשית לישראל, או מי שיש בידו תעודת כשירות לכהונת רב עיר, רב אזורי, רב מושב או רב שכונה, שניתנה לפי חוק זה.