סעיף 23 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013, מקומות המתנה ומושבים בעבור אנשים עם מוגבלות.

(א)במקום שממתין בו הציבור לקבלת שירות ציבורי או להזמנתו, יספק החייב, ככל האפשר סמוך לעמדת השירות, מושבים, כמפורט להלן:

(1)מושבים לציבור האנשים עם מוגבלות כמספר עמדות השירות במקום;

(2)מקומות המתנה לאנשים המתנייעים בכיסא גלגלים בשיעור של כ־4 אחוזים ממספר עמדות השירות במקום, ולא פחות ממקום המתנה אחד;

(3)עשרה אחוזים לפחות מסך כל המושבים כאמור בפסקה (1) יהיו מותאמים ולא פחות ממושב מותאם אחד;

(4)תוצאת חישוב לפי פסקאות (2) או (3) תעוגל כלפי מעלה למספר השלם הקרוב.

(ב)במקום ציבורי שהוא בניין שמרחק ההליכה בו מן הכניסה ועד הנקודה המרוחקת ביותר, במפלס אחד, עולה על 60 מטרים, יתקין החייב, לאורך דרך נגישה, מושבים לצורך מנוחה, לפי אלה:

(1)מושב ראשון יותקן במרחק הליכה של 50 מטרים לכל היותר מן הכניסה; מושבים נוספים, אם נדרשים, יותקנו במרחק הליכה של 50 מטרים לכל היותר זה מזה;

(2)יהיה בהם מקום ישיבה לשני בני אדם לכל הפחות;

(3)יתקיימו בהם הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.10 לעניין אזורי המתנה;

(4)הם יותקנו כך שלא יהוו מכשול כמשמעותו בת״י 1918 חלק 1; בדרך נגישה בשטחי פנים במקום ציבורי שהוא בניין שעובר בה מספר גדול של אנשים, יותקנו המושבים כך שלא יהוו מכשול למעבר הציבור.