תקנות1971הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 243 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971, פטור והנחה.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שבעה־עשר: אגרות / סימן ו׳: אגרות החסנה
243. פטור והנחה
תיקון: תשל״ג, תשל״ד־4, תשל״ח, תשל״ט־4, תשמ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2, תשנ״ה־5, תש״ס
(א)בעד החסנת טובין הכלולים בהגדרת ”ימי פטור“ בתקנה 240, והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
(ב) (1)לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור בתקנה 242, המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
(2)לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין־נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
(ג)במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי תקנות 241 ו־242.
(ד)מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי סימן זה למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ־50 ק״ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.
(ה)(פקעה).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הנמלים, תשל״א–1971 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.