סעיף עח לתקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, ביטול תביעה.

(1)בעל־דין הרוצה לבטל, בכל שלב משלבי הדיון, תביעה או בקשה שהוגשה על־ידו – יגיש בקשה בכתב לכך לבית־הדין שלפניו הוגשה התביעה או הבקשה.

(2)הוגשה בקשה, כאמור, לפני שהנתבע או המשיב הוזמנו לדין – יחליט בית־הדין אם יש להעביר את העתק הבקשה לנתבע או למשיב, אם לאו.

(3)הוגשה בקשה, כאמור, אחרי שהנתבע או המשיב הוזמנו לדין – יועבר העתק הבקשה לנתבע או למשיב.

(4)הנתבע או המשיב רשאים להשיב בכתב לבקשה תוך חמישה־עשר יום מהיום שהעתק נמסר לו.

(5)בית־הדין יחליט אם לשמוע את בעלי־הדין גם בעל־פה בעניין הבקשה, אם לאו.

(6)ההחלטה אם לקבל את הבקשה, כאמור, או לדחותה מסורה לשיקול־דעתו של בית־הדין.

(7)בהחליטו בעניין הבקשה יחליט בית־הדין גם בדבר ההוצאות אשר נגרמו עקב התביעה או הבקשה, ועקב הבקשה – לביטולה.

(8)החליט בית־הדין שלא להיעתר לבקשה, רשאי בית־הדין לפסוק בהתאם לחומר שבתיק או לתת הוראה אחרת בדבר המשך הדיון.