סעיף צב לתקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, גביית עדות על־ידי סופרי הדיינים.

(1)ראה בית־הדין שיש סיבה מספקת המונעת את העד מלהופיע בפניו ויש גם סיבה המונעת מבית־הדין ללכת אל העד לגביית עדותו, יכול בית־הדין להחליט לשלוח אליו סופרי דיינים או אחרים והם יגבו את עדותו כאמור לעיל, לאחר שהוזמנו הצדדים ובאי־כוחם, והם רשאים לחוקרו. גובי העדות יחתימו את העד על עדותו ויאשרו בחתימתם כי העדות נתקבלה בפניהם. במקרה שהעד לא חתם, יציינו את סיבת הדבר. מהלך גביית העדות יירשם.

(2)על־אף האמור בס״ק (1), סופרי הדיינים יפעלו בגביית העדות וחקירת העד בהתאם להנחיות הכלליות של בית־הדין.

(3)במקרים של עיגון או שקיים חשש לאי־הופעת העד בשלב מאוחר יותר, רשאי בית־הדין לשמוע את העדות לפני שמיעת טענותיהם של הצדדים.