סעיף 6 לפקודת הדיג, 1937, סמכותם של פקידי הדיג, שוטרים, פקידי מכס וכו׳.

לצורך קיום הוראות פקודה זו רשאי כל פקיד־דיג, שוטר, פקיד־מכס או כל פקיד בממשלת ישראל המורשה לכך ע״י שר החקלאות –

(א)לדרוש מכל אדם הדג דגים להראות את רשיונו, תעודת ההיתר שלו, מכשיריו והדגים שדג;

(ב)לעלות לכל ספינה שיש טעם להאמין שהיא עוסקת בדיג ולחפש בה ולבדוק כל דג או מכשירי דיג הנמצאים בתוכה;

(ג)לאסור בלי פקודת־מאסר אדם כל־שהוא, שיש לו סיבה לחשוד בו שהוא עבר או עובר עבירה על הפקודה הזאת או על כללים כל־שהם שהותקנו לפיה: בתנאי שאם בוצע המאסר בידי אדם שאינו שוטר, יימסר האדם שנאסר בהקדם האפשרי המסתבר למשמרו של שוטר בתחנת משטרה;

(ד)לדרוש מכל אדם שיש ברשותו דגים, ליתן ידיעות על מקור האספקה שלו;

(ה)לתפוס או לשים יד על כל סירה או מכשירים, שיש לו סיבה לחשוד בהם כי שימשו בעבירת עבירה על הפקודה הזאת או על כללים כל־שהם שהותקנו לפיה; והוא רשאי לתפוס שלל־דגים כל־שהוא, שלגבי כולו או חלק כל־שהוא ממנו יש לו טעם לחשוד בו כי נתקבל כתוצאה מעבירת עבירה על הפקודה הזאת או על כללים כל־שהם שהותקנו לפיה, ולשים יד על כל שלל־דגים או חלק משלל־דגים שיש לו טעם לחשוד בו כי הושג כך; והוא רשאי להחרים מיד דגים כל־שהם המהווים חלק מן השלל, ושהם קטנים ממידת־הגודל המינימאלית, שנקבעה לדיג דגים בני הסוגים הנוגעים בדבר ולהוציאם מרשותו באותו אופן, העשוי להיות מורשה בדרך כלל, או בדרך מיוחדת בידי פקיד־הדיג הראשי [במקור: מנהל החקלאות והדיג] או מטעמו; והוא רשאי למכור דגים אחרים כל־שהם שהושמה עליהם יד ולשים יד על פדיון המכירה.