סעיף 49א לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957, התראה לרשות ניקוז על פגמים ועל הפעלת סמכויות הממונה.

(א)הממונה רשאי לתת לרשות ניקוז שלא תיקנה פגמים בהתאם להוראותיו לפי סעיף 49 או שלא הגישה את התייחסותה או השגותיה כאמור באותו סעיף התראה בכתב לפי הוראות סעיף זה, אם סבר שיש בכך כדי להצדיק את הפעלת סמכויותיו לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו) או למנות מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף 49ב.

(ב)בהתראה יודיע הממונה לרשות הניקוז מה הפגמים שנפלו לדעתו בהתנהלותה, וכי אם לא יתוקנו הפגמים להנחת דעתו בתוך פרק הזמן הסביר שקבע לכך, הוא יהיה רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי סעיף קטן (ה) או (ו) או למנות מנהל מיוחד לפי סעיף 49ב.

(ג)ניתנה לרשות הניקוז התראה לפי סעיף קטן (א), יכנס בתכוף לאחר מכן יושב ראש רשות הניקוז את מליאת הרשות לישיבה בהשתתפות הממונה, שבה יציג הממונה את הנסיבות שהביאו למתן ההתראה ובכלל זה את הפגמים שפורטו בה; בסמוך לאחר ישיבת מליאת רשות הניקוז כאמור, תגבש המליאה את התייחסותה להתראה או את הצעת המתווה לתיקון הפגמים, ויושב ראש הרשות יעבירה לאישור הממונה.

(ד)לא פעל יושב ראש רשות הניקוז לפי סעיף קטן (ג), אין בכך כדי למנוע את הפעלת סמכויות הממונה לפי סעיף קטן (ה) או (ו) או את מינויו של מנהל מיוחד לפי סעיף 49ב.

(ה)היה עניינו של הפגם אי־הקמת מפעל ניקוז, לרבות אי־הכנת תוכנית מפעל ניקוז ואישורה, שלדעת הממונה הקמתו היא חיונית ובעלת חשיבות ציבורית ולא תיקנה רשות הניקוז את הפגם בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהתראה, רשאי הממונה, בהתייעצות עם מועצת הניקוז ובהחלטה מנומקת בכתב, להטיל את ביצוע התפקיד על רשות ניקוז אחרת על אף האמור בסעיף 12, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)ניתנה לפני כן לרשות הניקוז האחרת הזדמנות להשמיע את טענותיה לפני מועצת הניקוז;

(2)הממונה שוכנע שביכולתה של רשות הניקוז האחרת לבצע את התפקיד, שלא יהיה בהטלת התפקיד על אותה רשות ניקוז כדי לפגוע במילוי תפקידיה האחרים ושהוקצו לה המשאבים הנדרשים לשם כך.

(ו)מצא הממונה שלא ניתן להטיל את הקמת מפעל הניקוז על רשות ניקוז אחרת לפי סעיף קטן (ה), רשאי הוא בהתייעצות עם מועצת הניקוז ובהחלטה מנומקת בכתב, להטיל את הביצוע על גוף ציבורי אחר, על אף האמור בסעיף 12, בהסכמת אותו גוף ובכפוף לכל דין; בהחלטתו יפרט הממונה בין היתר את הנימוקים בדבר בחירת הגוף הציבורי שעליו יוטל הביצוע כאמור; בסעיף קטן זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה ומוסדותיה, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה של המדינה וכן כל גוף המתוקצב, במישרין או בעקיפין, מתקציב המדינה.