סעיף 10 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע״ח–2018, בקשה שלא להכריז.

(א)הרואה את עצמו נפגע מכוונה להכריז כאמור בסעיף 9(א) או (ב), רשאי להגיש לשר, באמצעות מטה הסנקציות, בכתב, בקשה שלא להכריז כאמור (בחוק זה – בקשה שלא להכריז), בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה על כוונה להכריז; בבקשה שלא להכריז יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידיו הנוגעים לעניין.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר להאריך את התקופה להגשת בקשה שלא להכריז, ובלבד שהוגשה לו בקשה מנומקת לכך ומתקיים אחד מאלה:

(1)העיכוב בהגשת הבקשה נבע מכך שהמבקש לא ידע על האימוץ הזמני של ההכרזה כאמור בסעיף 3(א)(1) או על הכוונה להכריז לפי סעיף 3(ב), מטעמים שאינם תלויים בו, והבקשה הוגשה בתוך 30 ימים מיום שהדבר נודע לו;

(2)ההארכה מוצדקת מטעמים אחרים שיירשמו.

(ג) (1)השר ייתן את החלטתו בבקשה שלא להכריז בתוך 45 ימים מיום הגשתה, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למתן ההחלטה בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם הוגשה הבקשה בארבעת החודשים כאמור בסעיף 3(א)(3), תינתן ההחלטה לא יאוחר מתום אותה תקופה.

(2)החלטת השר לפי סעיף זה תינתן בכתב ותהיה מנומקת; העתק מהחלטת השר יומצא למבקש, ואולם לא יומצאו למבקש חלקים מהחלטת השר הכוללים מידע חסוי כאמור בסעיף 12(א).