סעיף 2 לחוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע״ח–2018, צו חסימה מינהלי.

(א)היה לקצין משטרה מוסמך יסוד סביר להניח כי מספר טלפון מפורסם ברבים לשם ביצוע עבירה, לרבות באמצעות האינטרנט ויישומים טכנולוגיים (בחוק זה – פרסום ברבים), וכי יש יסוד סביר לחשש שימשיך לשמש לפרסום כאמור אם לא ייחסם באופן מיידי, רשאי הוא לתת צו למפעיל הסלולרי שעמו התקשר המנוי בהסכם התקשרות ולמפעילים נוספים, המורה על חסימת מספר הטלפון, לתקופה שיקבע בצו אשר לא תעלה על 30 ימים; בצו לא תצוין העבירה שבשלה נחסם מספר הטלפון.

(ב)לא יינתן צו חסימה מינהלי אלא לאחר שנמסרה למחזיק או למנוי הודעה על הכוונה למתן הצו שבה תצוין העילה לנתינתו (בחוק זה – הודעה) וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 24 שעות ממועד מסירת ההודעה, באופן שיפורט בה; בהודעה יצוין גם מספר טלפון לשם יצירת קשר שיהיה זמין 12 שעות ביממה לפחות; לעניין סעיף קטן זה יראו הודעה שנמסרה באמצעות שיחה, הודעה קולית או מסרון למספר הטלפון, כאילו נמסרה למחזיק או למנוי.

(ג)מנוי או מחזיק רשאי לטעון את טענותיו גם לאחר שהורה קצין משטרה מוסמך על החסימה כאמור, ואולם אין בכך כדי לעכב את החסימה.

(ד)בצו חסימה מינהלי יפורטו מספר הטלפון שלגביו ניתן הצו ופרטי המנוי ככל שהם רשומים במאגר נתוני זיהוי (תקשורת), וכן תקופת תוקפו של הצו.

(ה)על החלטת קצין משטרה מוסמך בעניין צו חסימה מינהלי ניתן לערער, בתוך תקופת תוקפו של הצו, לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום ובית המשפט ידון בערעור בהקדם האפשרי.

(ו)ניתן צו חסימה מינהלי לפי הוראות סעיף זה, רשאי קצין משטרה מוסמך לתת צו חסימה מינהלי נוסף אחד בלבד לגבי אותו מספר טלפון בתקופה של שנתיים מיום מתן הצו הראשון; ואולם אין באמור כדי למנוע מקצין משטרה מוסמך לפנות לבית המשפט בבקשה לצו חסימה שיפוטי לפי סעיף 3.