סעיף 7 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ״א–1981, מומחיות מוכרת.

(א)המנהל, לאחר התיעצות בהסתדרות האחיות והאחים בישראל, רשאי בצו –

(1)לקבוע שענף פלוני בסיעוד יהיה מומחיות מוכרת;

(2)לקבוע למומחיות מוכרת תנאים לענין הכשרה, בחינה, תואר ותעודה;

(3)לייחד פעולות מסויימות בסיעוד לבעלי מומחיות מוכרת;

(4)להורות שיירשמו בפנקס בעלי תואר של מומחיות מוכרת.

(ב)מיום שיוחדה פעולה לבעלי מומחיות מוכרת, או מיום לאחריו שנקבע בצו, לא יעסוק מורשה לעסוק בסיעוד במרפאה בפעולה שיוחדה כאמור אלא אם הוא רשום בפנקס כבעל אותה מומחיות.

(ג)על אף האמור בתקנה זו רשאי המנהל להורות שמורשה לעסוק בסיעוד שעסק בענף סיעוד לפני שנקבע כמומחיות מוכרת, יהיה רשאי להמשיך בעיסוקו עם או בלי התואר, בתנאים ובהגבלות שיחליט, לרבות בדבר התקופה שבה יהיה רשאי להמשיך בעיסוקו ובדבר הכשרה ובחינה.

(ד)אין בתקנה זו כדי למנוע מתמחה מלעסוק בפעולה כאמור בפיקוח של בעל מומחיות מוכרת.

פורסם צו בריאות העם (קביעת מומחיות מוכרת בתחום הטיפול התומך), התשס״ט–2009.