סעיף 11 לפקודת המיניראלים הראדיואקטיוויים, 1947, כוחותיהם של פקידים מסויימים.

(1)שוטר כל־שהוא, שדרגתו אינה נמוכה מדרגת סמל ראשון [במקור: סארג׳נט], וכל פקיד אחר או סוג פקידים אחר, שאותם הרשה על־כך שר הבטחון בכתב, יהיו רשאים – לשם כפיית קביעותיה של הפקודה הזאת – ללא כתב־פקודה או תהליך חוקי אחר –

(א)להיכנס ולחפש מקום כל־שהוא, שבו יש להם טעמים מסתברים לחשוד כי שם נעשתה, או נוסה לעשות, עבירה על הפקודה הזאת;

(ב)לחפש אדם כל־שהוא, שבו יש להם טעמים מסתברים לחשוד כי עבר, או ניסה לעבור, עבירה על הפקודה הזאת;

(ג)לאסור כל אדם, שבו יש להם טעמים מסתברים לחשוד כי עבר, או ניסה לעבור, עבירה על הפקודה הזאת;

(ד)לשים יד על כל מיניראל ראדיואקטיווי או מכשיר סכייה או כרייה, שלהם זיקה אל־כך, שבהם יש להם טעמים מסתברים לחשוד כי נתקבל – או שימש – תוך כדי עשיית עבירה כל־שהיא, או נסיון כל־שהוא לעבור עבירה, על הפקודה הזאת.

(2)כל אדם, המפריע או מנסה להפריע – בין באופן פעיל ובין באופן סביל – פקיד כל־שהוא בביצוען – או בביצוען המיומר – של חובותיו לפי הסעיף הזה, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי – משיתחייב בדין – למאסר של שישה חדשים או לקנס של מאה לירות או לאותם שני ענשים גם יחד.

(3)קביעותיהם של סעיפים־קטנים (1) ו־(2) באות להוסיף על קביעותיה של פקודת הפרוצידורה הפלילית (מעצר וחיפושים), ולא לגרוע מהן.