סעיף 9 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש״ם–1980, סמכויות הממונים.

(א)הממונה על קרינה סביבתית והממונה על קרינה רפואית, כל אחד בתחום אחריותו, מוסמכים –

(1)לתת היתרים לענין תקנות אלה, באופן שיבטיח כי חשיפה של אנשים מן הציבור לקרינה מייננת מעיסוק או ממקור קרינה, תוגבל למנות הגבוליות המפורטות בלוח II של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה International Basic Safety Standards for Protection Against Ionizing Radiation and for the Safety of Radiation Sources – IAEA (להלן – התקן הבין־לאומי), שהעתק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה, במשרדי הממונה על קרינה רפואית במשרד הבריאות, ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות;

(2)לפקח, בין בעצמם ובין באמצעות מי שיפעל מטעמם, על קיום הוראות תקנות אלה;

(3)לבצע כל תפקיד אחר, כל אחד בתחומו, שיטיל עליהם שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לפי הענין;

(4)להמליץ בפני השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין, על קביעת תקני בטיחות קרינה.

(ב)הממונה על קרינה רפואית לא יתן היתר כמפורט בתקנות 3 עד 5 בכל הנוגע לשימוש רפואי אלא לאחר שהממונה על קרינה סביבתית נתן היתר בענייני יבוא החומר, אחסונו, הובלתו וסילוקו.