חוק1995הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 3 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995, צו הגבלה – מאסר כפיה.
3. צו הגבלה – מאסר כפיה
(א)ציווה בית דין רבני בצו הגבלה לכוף אדם במאסר לציית לפסק הדין (להלן – מאסר כפיה), יחולו הוראות סעיף 6(3) עד (5) לפקודת בזיון בית המשפט, אלא שבמקום ”בית משפט שהטיל את המאסר“ יראו לצורך חוק זה כאילו נאמר ”בית הדין הרבני שנתן את הצו“ ויחולו השינויים הנובעים מכך.
(ב)תקופת מאסר הכפיה לא תעלה על חמש שנים; אולם רשאי בית הדין, אם ראה שהדבר דרוש לקיום פסק הדין, להאריכה מפעם לפעם ובלבד שתקופת מאסר הכפיה הכוללת לא תעלה על עשר שנים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.