סעיף 33 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012, תחולה על המדינה.

(א)חוק זה יחול על המדינה.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), ראש הממשלה או שר הביטחון, רשאים לקבוע, בצו, בהסכמת השר, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגבי פליטות של חומרים מזהמים או העברות של חומרים מזהמים או של פסולת, שהן תוצאה של פעילות ביטחונית או מבצעית של גוף המשתייך למערכת הביטחון, מטעמים של חשש מהותי לפגיעה בביטחון המדינה או – לאחר התייעצות עם שר החוץ – ביחסי החוץ שלה; בהעדר הסכמה בין השרים לעניין צו לפי סעיף קטן זה, תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.

(ג)תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שלוש שנים, ורשאי מי שקבע צו כאמור, בהסכמת השר, להאריך את תוקפו לתקופות נוספות כאמור.

(ד)צו לפי סעיף זה יפורסם ברשומות, אלא אם כן הורה ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, שאין לפרסמו, כולו או חלקו, מטעמים של ביטחון המדינה.

(ה)בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שגוף המשתייך למערכת הביטחון חייב במסירתו לרשם או למי מטעמו לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – מידע), או מידע לגבי גוף כאמור שחייבים במסירתו לפי סעיף 11(ג), שהם מסווגים, יימסרו רק למי שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה ולפי כללי אבטחת מידע הנהוגים בגוף החייב במסירת המידע, ואם לא היה בעל התאמה כאמור – למנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.

(ו)בסעיף זה –

”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011;

”התאמה ביטחונית מתאימה“ – התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.