סעיף 6 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012, שיטת חישוב מיטבית.

(א)בעל מפעל יחשב את הנתונים המפורטים להלן באמצעות שיטת חישוב מיטבית:

(1)כמויות החומרים המזהמים והפסולת שיש לדווח עליהם לפי הוראות סעיף 3(ב)(1), (2) ו־(5);

(2)צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל, שיש לדווח עליהן לפי הוראות סעיף 3(ב)(6);

(3)כמויות, ריכוזים וקצב פליטה של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת שיש לדווח עליהם לפי סעיף 4.

(ב)הרשם רשאי להורות על שיטת חישוב מיטבית שתכלול בין השאר שיטות חישוב לקביעת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), ורשאי הוא לקבוע לגבי כל שיטה את דרכי ביצועה; על אף הוראות סעיף קטן (א), הורה הרשם כאמור, יחושבו הנתונים לפי הוראותיו.

(ג)שיטת חישוב מיטבית לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיקבע, בין השאר, בהתאם לשיטות חישוב בין־לאומיות מקובלות בעניינים אלה.

(ד)בסעיף זה, ”שיטת חישוב מיטבית“ – שיטת חישוב המביאה למידע מדויק ככל הניתן, בהתבסס על נתונים הזמינים באורח סביר למפעל המדווח; לעניין זה, ”שיטת חישוב“ – לרבות חישובים, דיגום, שקילה, ניטור, מדידה, מדידה לא ישירה, מקדמי פליטה, הערכות הנדסיות, או כל שיטה אחרת המשמשת לשם קביעת נתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3).