סעיף 3ו לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018, דיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר רשום.

נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום או במכתב רשום (בפרק זה – דואר רשום), בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח הגוף הציבורי כאילו נשלח בדואר רשום, אם מתקיימות לגבי המסר הוראות פסקאות (1) עד (6) של סעיף 3ה, הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, ומתקיים אחד מאלה:

(1)הנמען אישר את קבלת המסר או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען, והכול לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין;

(2)אם הנמען לא אישר את קבלת המסר ולא התקבל חיווי כאמור בפסקה (1) –

(א)הגוף הציבורי שלח את המסר פעם נוספת, זמן סביר לאחר משלוח המסר לראשונה, לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען לפחות, והנמען אישר את קבלת המסר או התקבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען;

(ב)לא אישר הנמען את קבלת המסר לאחר שנשלח פעם נוספת או לא התקבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען – הגוף הציבורי שלח את המסר לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, ואם ניתן לעשות כן בהתחשב במאפייני המען הדיגיטלי – לאחד מהם בדרך שונה מהדרך שבה נשלח המסר קודם לכן, ואם מסר הנמען הודעה על מניעה כאמור בסעיף 3ב – הגוף הציבורי שלח את המסר פעם נוספת באותה דרך שבה נשלח קודם לכן.