סעיף 25 לחוק שירות עבודה בשעת־חירום, תשכ״ז–1967, מעמד מגוייס לענין דינים אחרים.

(א)בכפוף להוראות חוק זה, יראו את היחסים בין מגוייס ובין בעל המפעל שבו הוא עובד כיחסי עבודה לענין כל דין.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)תקופת שירות העבודה של מגויס־חוץ דינה, לצורך חישוב הוותק בעבודה, לעניין זכויות התלויות בוותק שהיו נתונות לו אצל מעסיקו בטרם גויס, בין לפי חוק, נוהג, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה ובין באופן אחר, כדין תקופת עבודה אצל מעסיקו;

(2)נהגו מגויס־חוץ ומעסיקו או המעסיק בלבד, לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבה משרת מגויס־החוץ אצל בעל המפעל, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף מגויס־החוץ לעבוד אצל מעסיקו, והכל אם לא נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה הוראות מיטיבות לעניין זה לגבי מגויסי־חוץ; בפסקה זו, ”קופת גמל“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005.

(ג)היה המגויס, במועד קריאתו לשירות עבודה לפי פרק זה, מתנדב כהגדרתו בחוק שירות אזרחי או משרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, יופסק השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית של המתנדב, או השירות הלאומי–אזרחי של המשרת, לפי העניין, במהלך שירות העבודה; ואולם תקופת שירות העבודה כאמור תובא במניין תקופת השירות של המתנדב כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שירות אזרחי, או במניין תקופת השירות של המשרת כמשמעותה בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, לפי העניין.