סעיף 14 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007, רישיון שיווק ביטחוני.

(א)לא יבצע אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד ישראלי פעולת שיווק ביטחוני, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת הרשות המוסמכת (בחוק זה – רישיון שיווק ביטחוני), ובהתאם לתנאי הרישיון; בחוק זה –

”פעולת שיווק ביטחוני“ – פעולה שמטרתה קידום עסקת יצוא ביטחוני, לרבות פעולת תיווך לעסקת יצוא ביטחוני, המתבצעת בישראל או מחוץ לישראל, בכתב, בעל פה או בכל אמצעי אחר, במישרין או בעקיפין, בתמורה או שלא בתמורה, בין אם מתבצעת אגב הפעולה העברת ידע ביטחוני ובין אם לאו, או ניהול משא ומתן לשם קידום עסקה כאמור; אין נפקא מינה אם הפעולה מכוונת כלפי אדם מסוים או כלפי ציבור ואם עסקת היצוא הביטחוני יצאה אל הפועל אם לאו;

”פעולת תיווך לעסקת יצוא ביטחוני“ – פעולה מהפעולות כמפורט להלן:

(1)יצירת קשר בין צדדים לשם התקשרות בעסקת יצוא ביטחוני;

(2)השתתפות במשא ומתן לקראת התקשרות של צדדים בעסקת יצוא ביטחוני;

(3)ייצוג של צד לעסקת יצוא ביטחוני.

(ב)השר רשאי לקבוע פטור מהחובה לקבל רישיון שיווק ביטחוני לפי סעיף זה, בין השאר, לגבי סוגים של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירותים ביטחוניים או לגבי פעולות שיווק ביטחוני מסוימות.

פורסמו תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני), התשס״ח–2008.

(ג)ניתן רישיון שיווק ביטחוני לתאגיד הנכלל בצו שהוציא השר לפי פרט 3 לתוספת הראשונה בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, לא יידרש רישיון נפרד לעובד של אותו תאגיד, לגבי פעולת שיווק ביטחוני נושא הרישיון.