סעיף 18ה לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ג–1962, הליך ערר על תוצאות הבחינה.

(א)נבחן רשאי לערור על ציון שקיבל בכפוף להוראות אלה:

(1)על ציון בשאלון רב הברירה ניתן לערור לוועדה הבוחנת או לוועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה; הסמיכה הוועדה הבוחנת ועדת משנה לעניין זה כאמור תדון ועדת המשנה בכל העררים של אותו מועד;

(2)ערר לפי פסקה (1) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון, באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה;

(3)החלטה בערר לפי פסקה (1) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (2); ההחלטה תינתן בכתב ואפשר שתפורסם בהודעה אחת המתייחסת לכלל העררים שהוגשו ותפורסם באתר האינטרנט של הלשכה;

(4)על ציון במטלת הכתיבה ניתן לערור לוועדה הבוחנת; הוגש ערר כאמור תמנה הוועדה הבוחנת בוחן מבין חבר הבוחנים כמשמעותו בסעיף 40(ו) לחוק (להלן – חבר הבוחנים) אשר ידון בערר ובלבד שבוחן זה לא בדק את הבחינה מושא הערר לראשונה;

(5)ערר לפי פסקה (4) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה;

(6)החלטה בערר לפי פסקה (4) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (5); ההחלטה תינתן בכתב.

(ב)הציון הסופי של הנבחן יהיה הציון שנקבע בערר לפי תקנה זו; החליטה הוועדה הבוחנת במסגרת ערר שהוגש לה לפי תקנת משנה (א)(1) על שינוי בפתרון הבחינה, תשנה הוועדה הבוחנת לפי ההחלטה האמורה גם את הציון של כל מי שלא עבר את הבחינה לפני מועד קבלת ההחלטה אף אם לא הגיש ערר.