סעיף 36 לחוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל״ג–1973, היקף זכות מטפחים.

(א)בכפוף להוראות פרק זה ופרק ז׳, ניצול זן רשום טעון קבלת רשותו של בעל זכות המטפחים בזן.

(ב)בעל זכות מטפחים זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל, ללא רשותו או שלא כדין, את הזן שלגביו נרשמה הזכות (להלן – הזן המוגן); לניצול כאמור ייקרא הפרה.

(ג)זכותו של בעל זכות מטפחים תחול גם על חומר מאוסף, לרבות צמחים שלמים וחלקי צמחים, שהושג על ידי שימוש ללא רשות בחומר ריבוי של הזן המוגן, זולת אם ניתנה לבעל זכות המטפחים הזדמנות נאותה לממש את זכותו בנוגע לחומר הריבוי.

(ד)השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי זכותו של בעל זכות מטפחים תחול גם על מוצרים המיוצרים ישירות מחומר מאוסף של הזן המוגן, לרבות מצמחים שלמים וחלקי צמחים שלו, זולת אם ניתנה לבעל זכות המטפחים הזדמנות נאותה לממש את זכותו בנוגע לחומר המאוסף.

(ה)זכותו של בעל זכות מטפחים כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד) תחול גם על –

(1)זן שנגזר בעיקרו מן הזן המוגן, ובלבד שהזן המוגן אינו בעצמו זן שנגזר בעיקרו; לענין זה, ייחשב כנגזר בעיקרו מזן אחר (להלן – הזן המקורי), אם נתקיימו בו כל אלה:

(א)הוא נגזר בצורה בולטת מן הזן המקורי, או מזן שבעצמו נגזר בצורה בולטת מן הזן המקורי, בעודו שומר על ביטוי מאפיינים עיקריים הנובעים מן הגנוטיפ או משילובם של גנוטיפים של הזן המקורי; זן שנגזר בעיקרו יכול שהושג על ידי בחירתו של מוטנט טבעי או מושרה, או של משתנה סומקלונלי, בחירתו של יחיד משתנה מצמחי הזן המקורי, הכלאה חוזרת, השתנות באמצעות הנדסה גנטית או בכל דרך אחרת כיוצא באלה;

(ב)הוא ניתן בבירור לאבחנה מן הזן המקורי;

(ג)למעט הבדלים הנובעים מפעולת הגזירה, הוא תואם את הזן המקורי במאפיינים העיקריים הנובעים מן הגנוטיפ או משילוב גנוטיפים של הזן המקורי;

(2)זן אשר, בהתאם לסעיף 7, אינו שונה באופן ברור מן הזן המוגן;

(3)זן אשר ייצורו מצריך שימוש חוזר בזן המוגן.

(ו)זכות מטפחים תהא בת־תוקף כלפי המדינה.