סעיף 2 לחוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר), תשכ״א–1961, הוראה על קיום משפט חוזר.

רשות מאשרת רשאית להורות על קיום משפט חוזר בענינו של נידון אם ראתה אחת מאלה:

(1)פסק בית משפט או בית דין או קבעה רשות משמעת כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין היה יסודה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות משפט המשמעת לטובת הנידון;

(2)נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני רשות המשמעת לראשונה, לשנות את תוצאות משפט המשמעת לטובת הנידון, ולא יכלו להיות בידי הנידון, או לא יכלו להיות ידועות לו, בשעת בירור משפט המשמעת;

(3)על אותו מעשה נידון בינתיים אדם אחר לפני בית משפט, בית דין או רשות המשמעת, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שנידון לראשונה בשל אותו מעשה לא ביצע אותו.