סעיף 3 לחוק רשות נאות מרפא, תשל״ג–1973, תפקידי הרשות.

תפקידי הרשות הם –

(1)להמליץ לפני השרים שיכריזו, בדרך האמורה בפרק ב׳, כי שטח פלוני שלדעת הרשות יש בו או בחלק ממנו תכונות העשויות להביא אליו מבקשי מרפא והחלמה, הוא שטח נאות מרפא, ורצועת קרקע בסמוך לשטח האמור היא רצועת מגן לענין סעיף 22;

(2)להמליץ לפני השרים שיקבעו, בדרך האמורה בפרק ב׳, סוגו של שטח נאות מרפא לפי סוגי המרפא שהוא מיועד להם;

(3)להחליט על סיווגם של שטחים ומפעלים שבשטח נאות מרפא כאמור המשמשים לתיירות מרפא או העשויים לשמש למטרה זו ושל המיתקנים הדרושים לכך (להלן – נאות מרפא), הכל לפי סגולותיהם של אלה;

(4)לעודד ולערוך מחקרים ולרכז ידע על נאות מרפא ועל מקומות אחרים המשמשים או העשויים לשמש נאות מרפא, ועל שיטות הטיפול המומלצות בהם ועל יעילותן;

(5)להחליט על סיווגם של שירותים הניתנים בשטח נאות מרפא והמשמשים או העשויים לשמש תיירות מרפא;

(6)לקדם את רמתם של נאות מרפא קיימים; לעודד ולתכנן פיתוחם של מקומות המשמשים או העשויים לשמש נאות מרפא ומיתקנים לטיפול ומקומות לאכסון ולאירוח בהם; ליזום ולעודד גילויים של מעיינות מרפא;

(7)לעודד תיירות אל נאות מרפא, לרבות תכנון ותיאום דרכי פרסומם;

(8)לספק שירותי מחקר ופרסום על נאות מרפא;

(9)להתקין, באישור השרים, תקנות לענין נאות מרפא בדבר –

(א)מתן השירותים והטיפול, לרבות מיתקנים ומבנים;

(ב)פיקוח כימי, בקטריולוגי, ביולוגי, תברואי וגיהותי;

(ג)הכשירות וההכשרה של המפעילים והצוות;

(ד)אופן ניצולם ושימורם של מעיינות מרפא ומשאבים טבעיים אחרים;

(ה)קביעת כללי התנהגות במקום;

(10)לעודד, לתכנן ולקדם את הניצול, השיווק והייצוא של מים מינרליים וחמרים אחרים בעלי תכונות מרפא, ולפקח על ניצול, שיווק וייצוא כאמור;

(11)לייעץ למוסדות התכנון שלפי חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון), ולרשויות המקומיות בדבר ייעוד שטחים לנאות מרפא;

(12)לייעץ לשרים בכל הנוגע לחוק זה.