סעיף 15 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004) (מס׳ 2), התשס״ג–2003, הוראות מעבר לענין נכסים, תביעות ועובדים.

בתום תקופת המעבר תחדל כל אחת מהרשויות המקומיות שאוחדו לרשות המאוחדת להיות אישיות משפטית כאמור בסעיף 12(א), והחל באותו מועד יחולו הוראות אלה:

(1)הנכסים, הזכויות וההתחייבויות, לרבות זכויות מוחשיות ושאינן מוחשיות, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, שערב תום תקופת המעבר היו של הרשויות המקומיות שאוחדו לרשות המאוחדת, יהיו לקנין הרשות המאוחדת בתום תקופת המעבר;

(2)כל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב תום תקופת המעבר, מטעם הרשויות המקומיות שאוחדו לרשות המאוחדת או נגדן, וכן כל עילה להליך משפטי כאמור שהיתה קיימת באותה עת, לרבות לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים, יוסיפו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כאילו היו של הרשות המאוחדת או נגדה, לפי הענין, בתום תקופת המעבר;

(3) (א)מי שהיה עובד אחת הרשויות המקומיות שאוחדו לרשות המאוחדת, ערב תום תקופת המעבר, יהיה עובד הרשות המאוחדת בתום תקופת המעבר;

(ב)על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות פסקת משנה (ג), לא יהיה עובד אחת הרשויות המקומיות שאוחדו לרשות המאוחדת, שנהיה לעובד הרשות המאוחדת, זכאי להטבת פרישה בשל המעבר לרשות המאוחדת;

(ג)הזכויות שהיו לעובד אחת הרשויות המקומיות שאוחדו לרשות המאוחדת, ערב תום תקופת המעבר, ושנהיה לעובד הרשות המאוחדת, יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו ברשות המאוחדת;

(ד)אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.