סעיף 21 לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, פעולת תשלום המבוצעת על סמך קוד זיהוי ייחודי.

(א)בסעיף זה, ”קוד זיהוי ייחודי“ – צירוף של אותיות, מספרים, סמלים או פרט מזהה ייחודי אחר, שנותן שירותי התשלום קבע שעל הלקוח למסור כדי לזהות באופן ודאי אותו או לקוח אחר או את חשבון התשלום של מי מהם, לשם ביצוע פעולת תשלום או לשם מתן הוראת תשלום.

(ב)פעולת תשלום שבוצעה על סמך קוד זיהוי ייחודי של המוטב שמסר לקוח, בין שנמסר לבדו ובין שנמסר עם פרטים נוספים, תיחשב כפעולה שבוצעה כנדרש, לעניין זהות המוטב.

(ג)היה קוד הזיהוי הייחודי שמסר הלקוח שגוי, לא יישאו נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב שהסתמכו על קוד הזיהוי האמור באחריות בשל אי־ביצוע פעולת התשלום או בשל פגם בביצועה, ובלבד שאי־הביצוע או הפגם כאמור נגרמו בשל אותה הסתמכות; ואולם נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב יעשו מאמצים סבירים להשיב ללקוח את הכספים שהועברו במסגרת פעולת התשלום, ככל שהועברו, ובכלל זה נותן שירותי התשלום למוטב ימסור לנותן שירותי תשלום למשלם את המידע הנדרש לעניין; לא ניתן להשיב ללקוח את הכספים כאמור, נותן שירותי התשלום למשלם, יעביר ללקוח, לפי בקשתו, את המידע שברשותו הנוגע לפעולת התשלום שבוצעה ויכול לסייע לו בהשבת הכספים.

(ד)על אף האמור בסעיף 39(א) ו־(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, לא יראו מסירה של קוד זיהוי ייחודי באמצעות יוזם תשלום כהגדרתו בחוק האמור כמסירה של הלקוח לפי סעיף זה.