סעיף 23 לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, הקפאת השימוש באמצעי תשלום בידי נותן שירותי תשלום למשלם.

(א)נותן שירותי תשלום למשלם רשאי להקפיא את השימוש באמצעי התשלום, אם הדבר נדרש בהתאם להוראות כל דין וכן, אם הוסכם כך בחוזה שירותי התשלום, מטעמים סבירים; לעניין זה יראו כטעמים סבירים, בין השאר, חשש לפגיעה באבטחת אמצעי התשלום, חשש לשימוש לרעה באמצעי התשלום או מרמה, ואם התשלום מקורו באשראי שניתן בידי נותן שירותי התשלום למשלם – חשש ממשי כי המשלם לא יקיים את התחייבותו כלפי נותן שירותי התשלום לפרוע את האשראי.

(ב)ביקש נותן שירותי תשלום למשלם להקפיא את השימוש באמצעי התשלום כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשלם ויפרט את הטעמים להקפאה, לפני ההקפאה.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב), נותן שירותי תשלום למשלם רשאי להקפיא את השימוש באמצעי התשלום גם בלא הודעה או בלא פירוט הטעמים להקפאה, לפי אותו סעיף קטן, אם מסירת ההודעה או פירוט הטעמים כאמור, לפי העניין, עלולים לסכל את המטרה שלשמה נדרשת ההקפאה, בין השאר אם הם אסורים על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה, ובלבד שההודעה או פירוט הטעמים כאמור יימסרו בהקדם האפשרי לאחר מכן.

(ד)הודיע נותן שירותי תשלום למשלם על הקפאת אמצעי התשלום בעל פה, ישלח על כך הודעה למשלם גם בכתב.

(ה)הקפיא נותן שירותי תשלום למשלם את השימוש באמצעי תשלום לפי סעיף זה ולא התקיימו עוד הטעמים להקפאה, יסיר את ההקפאה ויודיע על כך למשלם; היה ניתן להסיר את ההקפאה בהעמדת אמצעי תשלום חלופי לרשות המשלם, יעשה כן נותן שירותי התשלום למשלם בהקדם האפשרי, ויודיע על כך למשלם.