סעיף 47 לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, תחולה על נותן שירותי תשלום שאינו תושב ישראל.

(א)ההוראות לפי חוק זה יחולו גם על נותן שירותי תשלום שאינו תושב ישראל כשהוא נותן שירותי תשלום ללקוח שהוא תושב ישראל אם הוא מכוון את שירותיו ללקוחות בישראל; בסעיף זה, ”תושב ישראל“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)לעניין יחיד – אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;

(2)לעניין תאגיד – תאגיד הרשום בישראל או שעסקיו או פעילותו בישראל.

(ב)לעניין סעיף זה, יראו נותן שירותי תשלום כמי שמכוון את שירותיו ללקוחות בישראל, בשים לב למכלול נסיבות העניין, בין השאר, אם הוא איפשר ללקוח לספק לו במסגרת ההתקשרות מען בישראל או אם נותן שירותי התשלום פנה ללקוח בעברית או הציע את שירותיו ללקוח במטבע ישראלי או אם עשה שימוש במערכת ממשק למתן הוראות תשלום, כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.