סעיף 6 לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, סיום חוזה שירותי תשלום.

(א)לקוח רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום, בכל עת, בהודעה לנותן שירותי התשלום; הודיע לקוח על סיום החוזה כאמור יהיה מועד הסיום כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן שירות של הנפקת אמצעי תשלום או סליקת פעולת תשלום או שירות ייזום מתקדם – בתום יום העסקים שלאחר מועד מסירת ההודעה;

(2)לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן שירות של ניהול חשבון תשלום – בתום חמישה ימי עסקים מהמועד שבו השלים הלקוח את הפעולות הדרושות לסגירת החשבון כפי שנקבעו בחוזה; המאסדר יקבע בהוראות מאסדר הוראות לעניין הפעולות שרשאי נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לקבוע בחוזה כתנאי לסגירת חשבון.

(ב)בלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום, בכל עת, בהודעה בכתב ללקוח; הודיע נותן שירותי התשלום על סיום החוזה כאמור יהיה מועד הסיום בתום 45 ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)נותן שירותי התשלום ציין בהודעתו כאמור, בהתאם לתנאי החוזה, כי סיום החוזה יהיה במועד מאוחר יותר;

(2)התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את סיום חוזה שירותי התשלום באופן מיידי.

(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהתחייבויות הצדדים לפי חוזה שירותי התשלום שתכליתן להסדיר את היחסים בין נותן שירותי התשלום ובין הלקוח לאחר סיום החוזה.

(ד)השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע חובות שיחולו על נותן שירותי תשלום לשם הסדרת חיובים או זיכויים של הלקוח מכוח חוזה שירותי התשלום, שמועדם חל לאחר סיום החוזה.