סעיף 14 לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991, מחיר יצוא וקביעתו.

(א)מחיר היצוא של טובין מיובאים הוא המחיר ששולם בעדם בפועל, או שיש לשלמו, בעת מכירתם ליצוא ממדינת היצוא לישראל.

(ב)מצא הממונה, כי אין לטובין מיובאים מחיר יצוא כאמור בסעיף קטן (א) או כי מחיר היצוא אינו מהימן בשל קיומם של יחסים מיוחדים או הסדר מפצה כהגדרתו בסעיף 10(ד)(1), בין היצואן, לבין היבואן או צד שלישי, רשאי הוא לקבוע את מחיר היצוא לפי המחיר שבו נמכרו הטובין לראשונה לאחר מכירתם ליצוא כאמור בסעיף קטן (א), לקונה מרצון, ואם לא נמכרו הטובין כאמור או שנמכרו במצב השונה מכפי שיובאו, רשאי הממונה לקבוע את מחיר היצוא על בסיס סביר אחר.

(ג)התחייב יצואן במדינה זרה לשפות את היבואן, במישרין או בעקיפין, בשל היטל היצף, כולו או חלקו, שיחוב בו היבואן לפי הוראות חוק זה בשל הטובין המיובאים, ינוכה ממחיר היצוא שנקבע לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) סכום השיפוי האמור.