סעיף 3 לחוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות), התשמ״ט–1989, תנאים לתשלום פיצויים.

(א)פיצויים בעד נזק עקב אסון טבע ישולמו בהתקיים כל אלה:

(1)מבקש הפיצויים –

(א)עסק באופן פעיל בייצור חקלאי סמוך למועד קרות אסון הטבע; לענין זה, ”ייצור חקלאי“ – לרבות ביצוע פעולות ההכנה הנדרשות לשם הפקה וייצור של תוצרת חקלאית;

(ב)שיקם את הנזק שנגרם לתשתית לחקלאות עקב אסון הטבע, ואולם אם התשתית לחקלאות שניזוקה אינה קרקע חקלאית – הוא זכאי לקבל פיצוי לפי סעיף 3א(א) בלא שתחול עליו החובה לשיקום הנזק; לענין זה, ”שיקום הנזק“ – החזרת התשתית לחקלאות למצבה שלפני הנזק או החלפתה בתשתית לחקלאות אחרת מאותו סוג;

(2)לענין תשתית לחקלאות שניזוקה עקב אסון הטבע ולענין נזק, הכלולים בסוגי התשתיות לחקלאות ובסוגי הנזק שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2) – התשתית לחקלאות והנזק מבוטחים לפי הוראות אותו סעיף קטן.

(ב)השרים, בהתייעצות עם הקרן ובאישור ועדת הכספים של הכנסת –

(1)(נמחקה);

(2)יקבעו סוגי תשתיות לחקלאות וסוגי נזק אשר בעדם ישולמו פיצויים רק אם נעשה לגביהם ביטוח כנגד הסיכונים הקבועים בתקנות, בהיקפים, בשיעורים ובתקופות כאמור בהן.

פורסמו תקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם), התשנ״ב–1991.

(ג)לא ייקבעו סיכונים לפי סעיף קטן (ב)(2) אלא אם כן הם נכללים ברשימת הסיכונים המבוטחים על ידי הקרן, או אצל מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, ובמגבלות הקבועות ברשימה האמורה.