סעיף 5 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ״ה–1985, תיאום מקדמות מלקוחות ומקדמות לספקים.

(לא חל בשנות המס 1985 עד 1989 ובשנות המס 1994 עד 2007; פקע בתום שנת המס 2007):

(א)בסעיף זה, ”סכום תיאום מקדמות“ – סך כל המקדמות שקיבל או שילם נישום במזומן על חשבון מכירת מלאי או רכישתו (להלן – מקדמות) שהיו רשומות בפנקסיו בסוף שנת המס, כשכל אחת מהן מוכפלת בשיעור עליית המדד ממועד קבלתה או תשלומה או מתחילת שנת המס, לפי המאוחר, עד תום שנת המס; התקבלו או שולמו המקדמות האמורות במועדים שונים בשנת המס, יראו את מועדי קבלתן או תשלומן לפי הסדר מהמועד המאוחר בשנת המס ועד למועד המוקדם שבו התקבלו או שולמו.

(ב)סכום תיאום מקדמות בשל מקדמות שקיבל נישום ושאינן נושאות ריבית, או הנושאות ריבית בשיעור הנמוך משיעור עליית המדד או משיעור השינוי בשער החליפין, לפי הענין, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), יותר כהוצאה, ובלבד שהסכום שיותר כהוצאה לא יעלה על סכום תיאום המלאי לפי סעיף 4(ב) בתוספת סכום ההכנסה לפי סעיף קטן (ג); היו בין המקדמות האמורות מקדמות נושאות ריבית, יופחת סכום הריבית מהסכום שיותר כהוצאה על פי סעיף קטן זה.

(ג)סכום תיאום מקדמות בשל מקדמות ששילם נישום ושאינן נושאות ריבית, או הנושאות ריבית בשיעור הנמוך משיעור עליית המדד או משיעור השינוי בשער החליפין, לפי הענין, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), יווסף להכנסה ויראוהו כהכנסה מעסק; היו בין המקדמות האמורות מקדמות נושאות ריבית, יופחת סכום הריבית מהסכום שהוסף על פי סעיף קטן זה.

(ד)הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) והוראות סעיף 4 לא יחולו לגבי מלאי שהוא יחידת עבודה כהגדרתה בסעיף 18(ד) לפקודה ולגבי קרקע שהינה מלאי עסקי שהוראות סעיף 18(ד) לפקודה חלות עליה.

(ה)סכום שהותר כהוצאה על פי סעיף זה יווסף להכנסה בשנת המס הבאה, וסכום שהוסף להכנסה על פי סעיף זה ינוכה ממנה.