סעיף 3 לתקנות נתוני אשראי, התשע״ח–2017, נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים לעניין הכללה במאגר נתוני אשראי.

נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים, לעניין סעיף 22 לחוק, הם כמפורט כלהלן:

(1)(חל על הליכי פשיטת רגל): נתון מהכונס הרשמי – מתן צו כינוס, פתיחת הליך לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל, הכרזה על פשיטת רגל;

(חל על הליכי חדלות פירעון): נתון מהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב, מתן צו לפתיחת הליכים ובקשה להסדר חוב;

(2)נתון מלשכות ההוצאה לפועל – קיומו של תיק הוצאה לפועל, שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 5,650 ש״ח) או קיומם של שני תיקי הוצאה לפועל או יותר בסכום מצטבר העולה על 4,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 4,520 ש״ח), לפי תנאי ההעברה וסוג התיק, הקבועים בפרט 2 לתוספת הראשונה, (צ״ל: חל על הליכי חדלות פירעון): וכן נתון בעניין בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב ומתן צו לפתיחת הליכים;

(3)נתון מבנק ישראל לפי פרט 3 לתוספת הראשונה, למעט נתון בדבר ביטול הגבלה או סיומה;

(4)נתון בדבר חוב של לקוח אצל תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיס חיוב או מקור מידע – כשסכום החוב מעל 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 11,300 ש״ח), ונפתחו בשלו הליכים בבית משפט.