סעיף 34 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993, אחריות.

(א)החלטות אסיפה כללית כאמור בסעיף 28 וביצוען ופעולות כאמור בסעיף 33 לא ישמשו עילה למשפט אזרחי, ובלבד שביצוע ההחלטות והפעולות נעשה בידי הבנק, חברה בשליטת הבנק, נושא משרה בהם או עובד שלהם, לפי הענין, ברמת מיומנות שבה היה פועל אדם סביר במעמדם באותן נסיבות, ובאופן שיימנעו או יצומצמו, ככל האפשר, נזקים לבנק, לחברה בשליטת הבנק או לצד שלישי; ואולם לענין תביעה בשל עילה לפי חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, יחולו הוראות החוק האמור.

(ב)בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג) –

(1)בנק וחברה בשליטת הבנק יהיו זכאים לשיפוי מאת המדינה על תשלום שנתחייבו בו לצד שלישי, לרבות הוצאות משפט סבירות, בשל ביצוע החלטות ופעולות כאמור בסעיף קטן (א), לרבות בידי נושא משרה בהם או עובד שלהם;

(2)נושא משרה בבנק או בחברה בשליטת בנק או עובד שלהם יהיה זכאי לשיפוי מאת המדינה על תשלום שנתחייב בו לצד שלישי, לרבות הוצאות משפט סבירות, בשל ביצוע החלטות ופעולות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שאינו זכאי לשיפוי מגורם אחר, לרבות הבנק או החברה או מבטח.

(ג)השיפוי לפי סעיף קטן (ב) לא יינתן אלא אם כן –

(1)החיוב הוא על פי פסק דין סופי או פסק בורר שהמדינה הסכימה למינויו, ולמדינה ניתנה אפשרות נאותה להצטרף להליך או לנהל את ההגנה בו מטעם הנתבעים;

(2)התובע שיפוי פעל בתום לב לשם ביצוען הנאות של ההחלטות והפעולות.

(ד)הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו לענין תביעה בשל פרט מטעה לפי חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, ולענין תביעה בשל מצג מטעה או חסר לפי כל דין אחר.