סעיף 20 לפקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה, ישוב מחלוקות בענין דמי הצלה.

(1)כל מחלוקת בענין סכום דמי ההצלה ובענין סדר חלוקתם בין האנשים הראוים ליטול חלק בהם תובא לבוררות, אם לא נתישבה, על דרך הסכם, עפ״י בקשתם של המציל או של בעל הנכסים המוצלים או של סוכניהם, והמחלוקת תיושב על ידי מועצת בוררים שתהא מורכבת משני בוררים שיתמנו איש איש ע״י כל אחד מבעלי המחלוקת ובורר שלישי שיסכימו עליו שני הבוררים האחרים או, באין הסכם ביניהם על כך, שיהא מתמנה על ידי נשיא בית המשפט העליון.

(2)הוצאות הבוררות ישולמו ע״י הצדדים בצורה שהבוררים יצוו בפסק הבוררות ובאותה מכסה שיקבעו הבוררים.

(3)החלטת הבוררים יהא דינה, לצורך הוצאתה לפועל, כדין פסק דין של בית משפט שלום.

(4)כל המוצא את עצמו מקופח ע״י החלטת מועצת הבוררים יכול, כשהסכום הנידון הוא יותר מחמשים לירות, לפנות במשך עשרים יום מיום הפסק לשופט בית המשפט המחוזי של המחוז אשר בו תעשה פעולת ההצלה ולבקש מאתו רשות לערער.

(5)כל בקשה כזאת וכל ערעור על יסוד אותה בקשה יהיו כפופים להוראות הסעיפים 5 ו־6 מפקודת שופטי השלום (שפוט).

(6)אם קבל בית המשפט המחוזי את הערעור, והגדיל או הפחית את סכום דמי ההצלה או שנה את סדר חלוקתם, הרשות בידו לעשות סדר חלוקה חדש ככל אשר יישר בעיניו ולצורך זה יוכל למנות אדם כדי שיוציא לפועל את סדר החלוקה.

(7)נפלה מחלוקת בענין סדר החלוקה של סכום דמי ההצלה בין הבעלים, רב החובל, נהג הספינה והמלחים או אדם העובד בספינה נכרית, ייקבע סדר החלוקה ע״י המועצה או האדם הממונים על כך בהתאם לחוק הנוהג בארץ שהספינה שייכת לה.