סעיף 6 לפקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה, הסמכות לעבור על פני אדמות סמוכות.

(1)כל מקום שנטרפה ספינה בים או עלתה על שרטון או באה במצוקה, רשאי כל אדם, כדי להושיט עזרה לספינה או להציל את חייהם של האנשים טרופי האניה, או להציל את מטענה או תחמושתה של הספינה, לעבור ולחזור ולעבור על פני כל אדמה סמוכה אם ברגל ואם ברכב ואם על גבי בהמה בלא שבעל הקרקע או המחזיק בה ימנע בידו מכך, מלבד אם יש דרך צבורית אחרת נוחה גם היא, על מנת שהעובר יימנע ככל האפשר מלגרום היזק בידו, ובהתחשב עם אותו תנאי יכול הוא להניח על אותם קרקעות כל מטען או סחורה אחרת שהצילום מן הספינה.

(2)נגרם נזק לבעל הקרקע או למחזיק בה כתוצאה מן השמוש בזכויות המסורות עפ״י סעיף זה, הרי יהא אותו נזק חוב על הספינה או על הסחורה או על המטען שמחמתם נגרם הנזק, ואילו אם צריך לשלם דמי נזק ולא באו הצדדים לכלל הסכם בענין זה, ייקבע הסכסוך ויגבו דמי הנזק כדרך שקובעין וגובין את סכום דמי ההצלה עפ״י פקודה זו.

(3)בעליה או מחזיקה של כל קרקע –

(א)העוצר כל אדם או מפריע לו להשתמש בזכויות המסורות לו עפ״י סעיף זה ע״י נעילת שעריו או ע״י שיסרב, לאחר שנתבקש בכך, לפתוח את שעריו או בדרך אחרת;

(ב)העוצר כל אדם או מפריע לו להניח על קרקע מטען או סחורה אחרת שהוצלו מן הספינה;

(ג)המונע או מנסה למנוע כל מטען או סחורה כזאת מלהשאר על הקרקע זמן מספיק עד שיהא אפשר להעתיקה למקום בטוח אחר או למקום צבורי המשמש להערמת דברים כאלה,

יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום מאה לירות.