חוק1952הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לחוק ערבות למשכנתאות, תשי״ב–1952, פירושים.
1. פירושים
בחוק זה –
”חוב המשכנתה“ פירושו – הסכום המגיע למלווה מאת הלווה לפי תנאי המשכנתה, וכולל קרן, ריבית, תשלומי חובה והוצאות ההוצאה לפועל שאושר על ידי משרד ההוצאה לפועל;
”תשלומי חובה“ פירושו – כל סכום כסף שהלווה חייב לשלם למלווה לפי תנאי המשכנתה כגון – דמי ביטוח, מסים, שכר טרחת עורך דין וכיוצא באלה, למעט תשלומים על חשבון קרן וריבית והוצאות הוצאה לפועל;
”גמר בניה“ פירושו כמשמעותו בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
”הוצאה לפועל“ פירושו – פעולות משפטיות לפי חוק ההוצאה לפועל העותומני מיום 28 בניסן 1330 (11 במאי 1914), או לפי פקודת העברת קרקעות, או לפי פקודת הבנקים לאשראי, שהמלווה רשאי לנקוט בהן לשם גביית חוב המשכנתה ומכירת הנכסים הממושכנים על פיה;
”מגרש“ פירושו – שטח קרקע אשר לגביו ניתנים רשיונות לבניה לפי פקודת בנין ערים, 1936.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק ערבות למשכנתאות, תשי״ב–1952 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.