הנוסח המלא של תקנות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (הנחה בארנונה), התשע״ט–2018, ב-5 סעיפים.

בתקנות אלה –

”דירת תמורה“ ו”תשלומי ארנונה“ – כהגדרתם בסעיף 17 לחוק;

”הכנסה“, ”הכנסה חודשית ממוצעת“ – כהגדרתם בתקנה 2(8)(ב) לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993;

”העלאה“ – למעט העלאה בשיעור העדכון השנתי ולמעט העלאה של כלל תעריפי הארנונה ברשות המקומית או של כלל תעריפי הארנונה לנכסים המשמשים למגורים ברשות המקומית;

”המועד הקובע“ – המועד הראשון שבו ניתן להטיל ארנונה על דירת התמורה;

”מחזיק“ ו”שיעור העדכון“ – כהגדרתם בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992.

מחזיק בדירת תמורה, שהתקיימו בו התנאים הקבועים בתקנה 3, יהיה זכאי להנחה בתשלומי ארנונה שהוטלה עליו בשנת כספים; הנחה כאמור תינתן בשל דירת תמורה אחת בלבד בעד השטח השווה להפרש שבין השטח החייב בארנונה בדירת התמורה ובין השטח שבעדו חויב המחזיק בארנונה בדירת המגורים הקודמת, לפני מכירת הזכויות בה, וזאת עד תום חמש שנים מהמועד הקובע, בשיעורים אלה:

(1)עד תום שנתיים מהמועד הקובע – 100 אחוזים;

(2)בתקופה שמתום שנתיים מהמועד הקובע ועד תום שלוש שנים מהמועד הקובע – 75 אחוזים;

(3)בתקופה שמתום שלוש שנים מהמועד הקובע ועד תום ארבע שנים מהמועד הקובע – 50 אחוזים;

(4)בתקופה שמתום ארבע שנים מהמועד הקובע ועד תום חמש שנים מהמועד הקובע – 25 אחוזים.

מחזיק בדירת תמורה יהיה זכאי להנחה בתשלומי ארנונה לפי תקנה 2 אם התקיימו בו התנאים המפורטים להלן:

(1)המחזיק הוא בעל הזכויות בדירת התמורה והיה בעל הזכויות והמחזיק בדירה הקודמת במשך שלוש שנים ברציפות לפחות, לפני שנהרסה;

(2)הכנסתו החודשית הממוצעת של המחזיק אינה עולה על ההכנסה החודשית הממוצעת שמפורטת בתוספת, לפי מספר הנפשות המתגוררות אתו בנכס.

על מחזיק בדירת תמורה שהתקיימו בו התנאים הקבועים בתקנה 3, לא תחול העלאה בתשלומי הארנונה בשל שינוי התעריף החל על האזור שבו נמצא הנכס, לרבות בשל שינוי סוג, סיווג או תת־סיווג הנכס, בנוגע לדירת תמורה אחת בלבד, וזאת עד תום חמש שנים מהמועד הקובע.

תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019).