סעיף 44 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ״ד–1964, סייגים לאישור.

(א)(בוטלה).

(ב)(בוטלה).

(ג)תקנות 19 עד 23 יחולו גם על תשלומים מקופת ביטוח.

(ד)עמית שכיר שהיה עמית בקופת גמל אחרת לאותה מטרה, לפני תחילת עבודתו אצל מעביד המשלם בעדו כספים לקופת ביטוח, רשאי לשלם את תשלומיו כעמית שכיר באותו חשבון קופת גמל שבה היה עמית כאמור, אם שונה לקופת גמל לעמית שכיר, ואם מעבידו משלם את תשלומיו לאותו חשבון קופת גמל, ובלבד שתקנונה אינו מונע זאת; הוראה זו תחול בשינויים המחויבים, גם על עמית שכיר לענין פוליסת ביטוח שהתקיימו בה כל אלה:

(1)במועד רכישתה אושרה כקופת גמל;

(2)שונתה כדין לתכנית חיסכון;

(3)במועד תחילת עבודתו אצל המעביד הנוכחי שונתה לקופת גמל לעמית שכיר, לאותה מטרה שהוגדרה בקופת הגמל המקורית, באישור הנציב ובתנאים ובתיאומים שקבע;

(4)מעבידו משלם את תשלומיו לאותו חשבון קופת גמל;

(5)תקנונה אינו מונע תנאי מהתנאים האמורים;

בחר כך העמית השכיר, יראו את המועד שבו שולמו תשלומים לראשונה לתכנית לאחר ששונתה לקופת גמל לעמית שכיר, כמועד התשלום הראשון לקופת הגמל.

(ה)על אף האמור בתקנות משנה (ג) ו־(ד), עמית שכיר שהוא בעל שליטה, כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה, שהכנסת עבודתו משולמת על ידי מעביד אחד בלבד, רשאי לשלם את תשלומיו כעמית שכיר לקופת ביטוח לתגמולים, עד לגובה של 7% מהכנסתו המזכה, כהגדרתה בסעיף 47 לפקודה, אם מעבידו שילם את תשלומיו לקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח.