סעיף 1 לחוק החנינה, תשכ״ז–1967, שחרור ופטור מעונש מאסר.

(א)אדם שלפני כ״ו באייר תשכ״ז (5 ביוני 1967) עבר עבירה פלילית וביום תחילת חוק זה הוא נושא עונש מאסר שהוטל עליו בשל אותה עבירה, ישוחרר מבית־הסוהר, ואם הוטל עליו עונש מאסר כאמור וביום תחילת חוק זה טרם התחיל לשאתו – לא ישאהו.

(ב)לענין סעיף זה, ”עונש מאסר“ – לרבות מאסר בשל אי־תשלום קנס ומאסר על־תנאי, בין שהופעלו ובין שטרם הופעלו.

(ג)חנינה לפי סעיף זה לא תחול על עונש מאסר שהוטל בשל אחת מאלה:

(1)עבירה שענשה, ביום תחילת חוק זה, מאסר עולם או מאסר עשר שנים או יותר; לענין הוראה זו ענשם של נסיון וקשר לעבור עבירה הוא העונש הצפוי בשל הנסיון או הקשר;

(2)עבירה לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש״י–1950, או לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950;

(3)עבירה לפי החוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי״ז–1957, למעט הפרק החמישי שבו, לפי פקודת הסודות הרשמיים, לפי חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954, לפי סעיף 35(ב) לחוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], לפי תקנה 80 לתקנות־שעת־חירום (חוקת השיפוט, תש״ח), תש״ח–1948 או לפי סעיפים 94 או 102 רישה לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955;

(4)עבירה לפי פרק ל״ג לפקודת החוק הפלילי, 1936, שנעברה על ידי אדם שכבר הורשע בשל עבירה לפי אותו פרק או לפי פרקים כ״ט או ל״ב באותה פקודה;

(5)עבירה לפי החוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ״ג–1963, לפי סעיפי פקודת החוק הפלילי, 1936, שאותו חוק ביטל, או לפי סעיפים 275, 276 או 305 לפקודת החוק הפלילי, 1936, כשהעבירה או העבירות שצורפו בכתב אישום אחד נוגעות לנושא או לנושאים, ששוויים הכולל הוא 100,000 לירות או יותר;

(6)עבירה לפי החוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות), תשכ״ב–1962.

(ד)עונש מאסר שהוטל בשל עבירה שענשה מאסר עשר שנים – זולת עבירה מן המנויות בסעיף קטן (ג)(2) עד (6) – רואים את תקופת המאסר, על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), כאילו היתה מלכתחילה פחותה ברבע.