חוק1964הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 3 לחוק הגנת הדייר (מוסדות ציבור), תשכ״ד–1964, סייג לשימוש.
3. סייג לשימוש
(א)לא ישתמש בית דין בסמכותו לפי סעיף 2, אלא אם שימש המושכר למטרות האמורות באותו סעיף שימוש רצוף מלפני יום כ״ז באדר ב׳ תשי״ד (1 באפריל 1954) עד להגשת הבקשה, והבקשה הוגשה לבית הדין תוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.
(ב)היה המוסד בתקופה האמורה בסעיף קטן (א) חבר בני־אדם שאינו מואגד, לא ישתמש בית דין בסמכותו לפי סעיף 2 אלא אם הואגד המוסד לפני הגשת הבקשה, ועיקר מטרותיו זהות עם מטרותיו שלפני ההאגד.
(ג)הוגשה הבקשה להעברת השכירות על ידי המוסד, לא ישתמש בית הדין בסמכותו לפי סעיף 2, אלא אם שוכנע כי בכוונת המוסד להחזיק במושכר באותם התנאים שהחזיק בהם הדייר ולהשתמש בו למטרותיו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הגנת הדייר (מוסדות ציבור), תשכ״ד–1964 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.