סעיף 9 לחוק הגנת הדייר (מוסדות ציבור), תשכ״ד–1964, דייר שנפטר.

(א)מושכר שנתמלאו בו התנאים האמורים בסעיף 2 ולפני תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה נפטר הדייר, או חדל מהחזיק במושכר –

(1)רשאי המוסד להמשיך בכל הליך המכוון להעברת השכירות, שהתחיל בו הדייר;

(2)לא ידון ולא יפסוק בית משפט בתביעת פינוי או סילוק ידי ביחס למושכר שעילתה היחידה היא מותו של הדייר או חדילת החזקתו במושכר, אלא לאחר שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, ואם הוגשה בקשה להעברת השכירות תוך תקופת השנתיים כאמור – עד שתהיה באותה בקשה החלטה שאין עליה ערעור עוד.

(ב)לענין סעיף קטן (א)(2) אין נפקא מינה –

(1)אם נפטר הדייר או חדל מהחזיק במושכר לפני תחילתו של חוק זה או לאחריה;

(2)אם התביעה לפינוי או סילוק יד כאמור בו הוגשה לפני תחילתו של חוק זה או לאחריה ובלבד שלא ניתן בה, לפני תחילתו של חוק זה, פסק דין שאין עליו ערעור עוד.